ג’לאטו, לא מסורת של קיץ בלבד

ג’לאטו, לא מסורת של קיץ בלבד

ג'לאטו, לא מסורת של קיץ בלבד

על אף שמומחים טרם הצליחו לתארך במדויק מתי הומצא הג’לטו, מוסכם וידוע שמקורו של המאכל הקפוא, הקרמי והמשביע הזה הוא באיטליה, וליתר דיוק, בפירנצה. בעבר היו מכינים את הג’לטו רק עם חתיכות קצוצות דק של קרח, חלב ופירות, ואילו הג’לטו המודרני, שאותו מכינים מתערובת של חלב, ביצים ושמנת, הומצא על ידי ברנרדו בואונטלנטי (Buontalenti), שאחד הטעמים המיוחדים של הג’לטו, ה- ‘Crema del Buontalenti’ קרוי על שמו עד היום – והחל מהמאה ה- 15 (ועד היום), הפך הג’לטו להיות אחד הקינוחים האהובים ביותר. כיום הג’לטו הוא חלק ממסורת האוכל היומיומית באיטליה, וניתן למצוא אותו בכל מקום בג’לטריות השונות הפזורות ברחבי איטליה, כשהוא מוגש בגביע או בכוס קטנה, כך שאפשר יהיה לאכול אותו על הדרך. מבחינת האיטלקים הג’לטו הוא ממתק אידיאלי לשעות אחר הצהריים או קינוח קטן אחרי ארוחת הערב, והוא מקושר בעיקר לרגעי פנאי שאותם חולקים עם חברים. הביטוי ‘andare a prendere un gelato’ – לכו לאכול גלידה – הוא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לרגע כזה של קרבה ושיתוף.

אולי תאהבו גם